רבים מאיתנו, כולל אני עצמי, מתקשים לשמור על הרגלי אכילה בריאים ומאוזנים לאורך זמן. האם גם אתם נאבקים עם דיאטות לא יציבות, תחושת אשמה לאחר אכילת ממתקים או קושי לעמוד בהחלטות תזונתיות יום-יום?
בפרק הזהז אירחתי את הדס מדר, יועצת מומחית לשינוי דפוסי אכילה וחשיבה. הדס מסבירה על הגישה הייחודית שפיתחה ליצירת גמישות תזונתית וזהות תזונתית בריאה ומאוזנת.
גישתה של הדס יוצאת מההנחה שאין תשובה אחת נכונה לגבי מהי אכילה בריאה, אלא שעלינו ליצור התאמה אישית לסגנון החיים, המאפיינים האישיים והצרכים הייחודיים שלנו. “יש כמה תשובות נכונות”, היא אומרת.
אני ממש מזדהה עם הגישה הזו, כי גם אני מרגיש שכל אחד הוא שונה וצריך למצוא את הדרך התזונתית שמתאימה לו באופן אישי.
הדס תופסת את התזונה כמערכת יחסים. “אוכל זה בהחלט זוגיות”, היא אומרת, “זוגיות ארוכת טווח”. גם אני מסכים עם תפיסה זו. הרי שיש לנו “רומן” ארוך שנים עם האוכל, החל מתינוקות.
הדגש שהדס שמה על למידת האזנה לצרכים המשתנים שלנו מאוד דיבר אליי. אני עצמי עברתי לאחרונה שינויים גדולים בחיים שהשפיעו גם על צורכי התזונה. הבנתי שעליי “להתאים את עצמי מחדש” גם בתחום הזה.
אחד הרעיונות המרכזיים שהדס הציגה ומצא חן בעיניי הוא זה של “טקסים תזונתיים”. לא שמעתי על המושג הזה קודם. הדס מסבירה שיצירת טקסים – כמו שתיית מים עם לימון בבוקר או אכילת פרי בצהריים – יכולה לתת מסגרת ומשמעות.
נראה לי רעיון נהדר. אני אשמח לנסות ולהוסיף כמה טקסים קבועים כאלה לשגרה שלי. טקסים תזונתיים גם עשויים לעזור לי להרגיש יותר שייך ומחובר ופחות לסבול מתחושות של רעב וצורך בסיפוק מיידי.
עוד דבר חשוב שהדס הדגישה הוא קבלה עצמית גם כשאנו נכשלים לעמוד בהחלטות תזונתיות. הפעמים שבהן “נשברתי” ואכלתי משהו שהחלטתי להימנע ממנו השאירו אותי עם תחושות אשם וכישלון קשות.
אבל הדס צודקת שעלינו לראות בכישלון הזדמנות לצמוח ולא סיבה לתסכול. “תמיד צוחקים על ילדים הבכורים שהם יותר רגישים”, היא מדמה. “בסוף אתה צוחק על זה. זה בסדר, אתה לומד”.
אמנם השינוי התזונתי הוא אתגר לא פשוט, אבל בעזרת העקרונות והכלים שהדס שיתפה אותנו אני מרגיש הרבה יותר מצויד ובטוח ביכולת שלי להצליח. אם רוצים לשפר את הרגלי האכילה שלכם מבלי לחוש אשמה או כישלון – כדאי להקשיב לפרק המרתק הזה!